אחת הסיבות העיקריות לשמן נולד הבלוג הזה הוא לשמר את המאכלים האהובים של משפחתנו. בחנוכה היו לנו שלושה מתכונים שלא השתנו במשך השנים, סופגניות שמרים, סופגניות תפוחי עץ וקיפוליות. המתכון לשני סוגי הסופגניות נלקח מעיתון "שער", עיתון שהיה מיועד לעולים חדשים, באותיות גדולות וניקוד. אני התמכרתי לסיפורי המתח בעיתון והחידות הבלשיות ואמא שלי גזרה את המתכונים והדביקה במחברת שלה.
את המתכון של הקיפוליות, מעין עוגיות בצק מטוגנות, קיבלנו מדודה שלי, אבל מתישהו המתכון אבד. שנים זכרתי את הטעם, ויום אחד מצאתי בספר בישול מתכון שנקרא "מפרשיות" והזכיר מאוד את הקיפוליות שלנו. עד כה פחדתי לנסות לשחזר אבל זה עוד יגיע.
בכל אופן, היום הדלקנו נר ראשון, ובספונטניות התקשרתי לאחותי והצעתי לה לבוא. התקשרתי גם לאמא שלי ואחרי זה פניתי להכין את הכיבוד המסורתי שלנו, לפחות שני שלישים ממנו: סופגניות שמרים וסופגניות תפוחי עץ. הצליח מעל המשוער. אולי בהמשך עוד אעלה את המתכון של הסופגניות אבל המתכון של סופגניות תפוחי העץ מיוחד יותר.
בסה"כ זה די פשוט. מערבבים את כל החומרי הבלילה ונותנים לה לעמוד כחצי שעה. לפני הטיגון, מוציאים את הליבה של שני תפוחי עץ מסוג גרנד (ירוק וחמוץ). פורסים אותם לפרוסות בעובי של חצי סנטימטר. אין צורך לקלף. מחממים שמן במחבת, טובלים את פרוסות התפוחים בבלילה ומטגנים מצד אחד ואז הופכים לצד שני. מטגנים על אש נמוכה כדי שהתפוחים יתרככו. מניחים על נייר סופג.
מסדרים על צלחת ומפזרים אבקת סוכר מעל.
פשוט טעים.
המצרכים:
כוס וחצי קמח
חצי כוס סוכר
כף שטוחה שמרים יבשים
3/4 כוס חלב
ביצה
כפית תמצית וניל
2 תפוחי עץ מסוג גרנד (ירוק וחמצמץ)
שמן לטיגון
אופן ההכנה:
מערבבים את הקמח עם השמרים והסוכר. מוסיפים את החלב, הביצה ותמצית הוניל ומערבבים היטב. הבלילה צריכה להיות נוזלית. מכסים בניילון נצמד ומניחים לעמוד במשך חצי שעה.
מנקים את שני תפוחי העץ מהליבה ופורסים לפרוסות בעובי של חצי סנטימטר. אין צורך לקלף את התפוחים (אבל אפשר). מחממים שמן במחבת (כמו לטיגון שניצל), טובלים פרוסת תפוח ומטגנים. חשוב להנמיך את האש כדי לטגן את הסופגניות מספיק זמן עד שהתפוח מתרכך. מניחים על נייר סופג.
להגשה, מסדרים בצלחת ומפזרים אבקת סוכר. אוכלים פושר.
בּוּבּעלֶ'ה 