פעם מזמן, במאה הקודמת, באלף הקודם, היה מבחר מצומצם של ספרי בישול. רות סירקיס היתה כמובן הכוהנת הגדולה של ספרי הבישול החדשים עם תמונות כרום גדולות בין כל כמה דפים. אבל מתכונים עברו בדרך כלל מפה לאוזן והיה לאמא שלי מתכון שהיה רשום על פתק מהוה שנלקח מדודה שלי אחרי שזכה להצלחה גדולה באחת מהארוחות…
החודש בפרוייקט "כחומר ביד הבלוגר", הוחלט על תפוחים. עוד לפני שהטרנד של פרחי תפוחים תפס תאוצה ברשת, עשיתי עליו כל מיני נסיונות בעיקר עם בצק פריך וקרם וניל. לכבוד הסתיו המתקרב החלטתי ללכת על שמרים וקינמון. ותפוחים כמובן. ממש לא מסובך להכנה ויוצא ממש יפה. התבססתי על בצק שמרים שכבר הכנתי לא מעט פעמים ויוצא…
חיפשתי מתכון לעוגיות שמתבסס בעיקר על ערבוב, שיוצא טעים עם שמן ולא חייבים חמאה (גם בגלל הפרווה והלקטוז וגם בגלל הערבוב) והכי חשוב שאפשר לערבב את כל החומרים היבשים ואז להוסיף את הרטובים בלי יותר מידי הפרדות, הקצפות וסדר עניינים. כל זה, בגלל שרציתי להכין מתנה לחג עם צנצנת של בסיס לעוגיות שאפשר לשלוח בדואר…
בלוג צריך לנהל, ולכתוב פוסטים, ולא להזניח הנחה פושעת כמו שעשיתי בזמן האחרון. אבל עם פרוס השנה החדשה אני מקווה שאתקן את דרכיי. ובינתיים קבלו מתכון דבשי שהכנתי במסדרת הפרוייקט: כחומר ביד הבלוגר. פרעצל, זה בייגל קטן מבצק שמרים שמבושל במים רותחים ואז נאפה. אני חתכתי חתיכות קטנות במקום בייגלים ואחרי הבישול והאפיה, גילגלתי אותם…
לפעמים כשבא לי משהו, אני לא נרגעת עד שאני מכינה. היה לי דחף לפאי שוקולד לבן, אפוי. העובדה שמצאתי רק מתכון אחד בכל החיפושים שלי לא ריפתה את ידי. אז התבססתי עליו, אבל שיניתי אותו והכנתי פאי שוקולד לבן אפוי עם תאנים (כן, תאנים, לא פטל). אחרי שהוצאתי את הפאי מהתנור הוא היה נראה לי…
ההכרח הוא אבי כל המצאה, אמר פעם מישהו ואין לי סבלנות כרגע לחפש מי. המחסור לעומת זאת הוא אבי האלתורים, ולמרות שיש אנשים חושבים שבעוגות אסור לאלתר, אני לא מסכימה. אני יותר מלא מסכימה. אני מאלתרת כל הזמן כי למרות שאני זוכרת שיש במקרר יוגורט, אני מגלה שהוא פג תוקף ברמות רדיואקטיביות ואז אין ברירה.…
אין ספק שפרוייקט "כחומר" מוציא ממני יצירתיות. בדרך כלל אפריל, פסח ויום ההולדת שלי נפגשים פה ואני מכינה דברים טעימים לכבוד המאורע המשמח (משמח?). אמנם אני כבר לא בת 25 אבל עדיין נחמד לחגוג את יום ההולדת. את החיתוכיות האלה הכנתי לכבוד הפרוייקט וחבריי בעבודה שימשו כשפני נסיונות ביום ההולדת שלי. בגלל פסח שהתקרב, החלטתי…
הזכרון שלי מהחלפת משלוחי מנות לא מוצלח. תמיד הייתי מכינה את המשלוח הכי מושקע ומקבלת חבילת סוכריות או חטיף עטופים בנייר. במבט לאחור אני מניחה שלעיתים זה נבע מבעיה כספית או חוסר מעורבות של ההורים אבל כיוון שגם אני לא באה ממשפחה משופעת בכסף, קשה לי לקבל את זה בהבנה. אבל מה שבעצם…
אחותי סיפרה לי היום שיש בנות בעבודה שלה שקוראות את הבלוג. "את עדיין מעדכנת אותו?" שאלה קצת בפליאה. לאחרונה אני מאוד שקועה בתחביב החדש שלי, יצירה בנייר ואני מביאה פחות פינוקים למפגשים השבועיים אצל אמא שלי ואולי זה מה שגרם לשאלה אבל עדיין אני מקפידה להשתתף באתגר החודשי של כחומר ביד הבלוגר. כשהכריזו על נוטלה…
אני אדם של קפה, לפעמים גם שוקו. תה, אף פעם לא היה ממש כוס התה שלי. אבל אם אני שותה תה, זה ארל גריי עם קצת חלב. תה ירוק, אדום, שחור או חליטות למיניהן לא דיברו אלי ולא גרמו לי לחשוב על איזה קינוח יצירתי. אבל שוקולד, כידוע, הולך עם הכל ונזכרתי שראיתי פעם במסטר-שף…
בּוּבּעלֶ'ה 