פעם מזמן, במאה הקודמת, באלף הקודם, היה מבחר מצומצם של ספרי בישול. רות סירקיס היתה כמובן הכוהנת הגדולה של ספרי הבישול החדשים עם תמונות כרום גדולות בין כל כמה דפים. אבל מתכונים עברו בדרך כלל מפה לאוזן והיה לאמא שלי מתכון שהיה רשום על פתק מהוה שנלקח מדודה שלי אחרי שזכה להצלחה גדולה באחת מהארוחות…
לפעמים כשבא לי משהו, אני לא נרגעת עד שאני מכינה. היה לי דחף לפאי שוקולד לבן, אפוי. העובדה שמצאתי רק מתכון אחד בכל החיפושים שלי לא ריפתה את ידי. אז התבססתי עליו, אבל שיניתי אותו והכנתי פאי שוקולד לבן אפוי עם תאנים (כן, תאנים, לא פטל). אחרי שהוצאתי את הפאי מהתנור הוא היה נראה לי…
ההכרח הוא אבי כל המצאה, אמר פעם מישהו ואין לי סבלנות כרגע לחפש מי. המחסור לעומת זאת הוא אבי האלתורים, ולמרות שיש אנשים חושבים שבעוגות אסור לאלתר, אני לא מסכימה. אני יותר מלא מסכימה. אני מאלתרת כל הזמן כי למרות שאני זוכרת שיש במקרר יוגורט, אני מגלה שהוא פג תוקף ברמות רדיואקטיביות ואז אין ברירה.…
אין ספק שפרוייקט "כחומר" מוציא ממני יצירתיות. בדרך כלל אפריל, פסח ויום ההולדת שלי נפגשים פה ואני מכינה דברים טעימים לכבוד המאורע המשמח (משמח?). אמנם אני כבר לא בת 25 אבל עדיין נחמד לחגוג את יום ההולדת. את החיתוכיות האלה הכנתי לכבוד הפרוייקט וחבריי בעבודה שימשו כשפני נסיונות ביום ההולדת שלי. בגלל פסח שהתקרב, החלטתי…
הזכרון שלי מהחלפת משלוחי מנות לא מוצלח. תמיד הייתי מכינה את המשלוח הכי מושקע ומקבלת חבילת סוכריות או חטיף עטופים בנייר. במבט לאחור אני מניחה שלעיתים זה נבע מבעיה כספית או חוסר מעורבות של ההורים אבל כיוון שגם אני לא באה ממשפחה משופעת בכסף, קשה לי לקבל את זה בהבנה. אבל מה שבעצם…
אני אדם של קפה, לפעמים גם שוקו. תה, אף פעם לא היה ממש כוס התה שלי. אבל אם אני שותה תה, זה ארל גריי עם קצת חלב. תה ירוק, אדום, שחור או חליטות למיניהן לא דיברו אלי ולא גרמו לי לחשוב על איזה קינוח יצירתי. אבל שוקולד, כידוע, הולך עם הכל ונזכרתי שראיתי פעם במסטר-שף…
אבא שלי אהב עוגות לבנות. יכולתי להכין עוגת מוס שוקולד מדהימה, אבל הוא לא טעם כי היא לא היתה מספיק לבנה. לעומת זאת, עוגות ספוג עם קצפת, רולדות, או סתם עוגה בחושה בטעם וניל והוא היה מרוצה. מוזר לי לכתוב עליו ככה בזמן עבר, אבל כמה ימים לפני שבועות הוא מת באופן פתאומי ודי חירבש…
כבר מזמן רציתי להכין קראק פאי. כל כך הרבה דיברו וכתבו על כמה שזה טעים, סוג של אוכל דרומי מנחם ומתוק בטירוף. הבעיה היא, שיש לי חששות מאוכל שכולם מהללים אותו. אני לא כמו כולם (יש כזאת פרסומת, לא?) והרבה פעמים משהו שכולם אוהבים, אני אעפס… לא מוצאת את "הדבר" כל כך מדהים, אבל ברור…
במקום עבודתי, יוצא עיתון דו-חודשי שנשלח לכל העובדים הביתה. לא רק לעובדים, אלא גם לכל הגימלאים. מספר לא מבוטל של אנשים. יותר מכמות הלייקים שיש בדף הפייסבוק של הבלוג. בכל אופן, לפני זמן מה הוחלט לפרסם מדור מתכונים, ופנו לעובדים לשלוח מתכונים. מיד הופעל עלי לחץ מתון מצד חברותיי, לספק משהו למדור ואני בחרתי מתכון…
אני מקבלת השראה מכל מיני דברים. בחודש השקדים ניסיתי כל מיני אפשרויות שכללו שקדים, ולמרות שבסופו של דבר בחרתי את העוגה הזאת ככלת החודש, הרי שהחלה הזאת ממש טעימה וקצרה הצלחה מרובה אצל כל מי שטעם אותה. חוץ מזה, הייתי צריכה תמונות של לפני ואחרי, כדי להראות למישהי בעבודה מה משמעות המשפט: הבצק הכפיל…
בּוּבּעלֶ'ה 