אחד באפריל בניחוח איטלקי

אחד באפריל תמיד דורש יצירתיות בפרוייקט "כחומר ביד הבלוגר". הפעם הוחלט על פסטה. הרעיון שעבר לי בראש היה רביולי במילוי מחית ערמונים ברוטב שוקולד לבן. אבל היה חודש לחוץ. הכל לחוץ אצלי לאחרונה. עבודה, בית, החיים בכלל וכבר חשבתי שלא אספיק. אבל אז הסתבר שאפשר גם לחקות פסטה, אז הספקתי. הכנתי "קנלוני" במילוי ערמונים ברוטב…

החיים שלנו תותים

את הפוסט הזה הייתי צריכה לפרסם ב-30 בדצמבר. חומר הגלם ב"כחומר ביד הבלוגר" היה ליקר ואני הכנתי ליקר תותים. אבל 30 בדצמבר היה זמן לחוץ בשבילי. יש ענייני סוף שנה לטפל בהם. יש ענייני שנה חדשה שצריך להתעסק איתם וחוץ מזה, אני משפצת. אבל יצא ליקר תותים נהדר. נגמר מהר ועשיתי שוב. כל כך פשוט…

פלאן על בננות מקורמלות במייפל

אני מניחה שמי שלומד קונדיטוריה, יש לו מין ספר חוקים שכזה, ושם כתוב מה ההבדל בין קרם ברולה לקרם קרמל, ולמה האחד עשוי מחלמונים ובשני יש ביצים שלמות. אבל אני, לא למדתי אף פעם, ויש לי נטיה כזאת, לנסות כל מיני דברים שעולים לי בראש, ואם הם מצליחים הכי כיף לי בעולם ולא משנה לי…

זכרונות של עוגת קצף וקצפת

פעם מזמן, במאה הקודמת, באלף הקודם, היה מבחר מצומצם של ספרי בישול. רות סירקיס היתה כמובן הכוהנת הגדולה של ספרי הבישול החדשים עם תמונות כרום גדולות בין כל כמה דפים. אבל מתכונים עברו בדרך כלל מפה לאוזן והיה לאמא שלי מתכון שהיה רשום על פתק מהוה שנלקח מדודה שלי אחרי שזכה להצלחה גדולה באחת מהארוחות…

תפוח ופרח

החודש בפרוייקט "כחומר ביד הבלוגר", הוחלט על תפוחים. עוד לפני שהטרנד של פרחי תפוחים תפס תאוצה ברשת, עשיתי עליו כל מיני נסיונות בעיקר עם בצק פריך וקרם וניל. לכבוד הסתיו המתקרב החלטתי ללכת על שמרים וקינמון. ותפוחים כמובן. ממש לא מסובך להכנה ויוצא ממש יפה. התבססתי על בצק שמרים שכבר הכנתי לא מעט פעמים ויוצא…

חטיפי פרעצ'ל דבש וקינמון

בלוג צריך לנהל, ולכתוב פוסטים, ולא להזניח הנחה פושעת כמו שעשיתי בזמן האחרון. אבל עם פרוס השנה החדשה אני מקווה שאתקן את דרכיי. ובינתיים קבלו מתכון דבשי שהכנתי במסדרת הפרוייקט: כחומר ביד הבלוגר. פרעצל, זה בייגל קטן מבצק שמרים שמבושל במים רותחים ואז נאפה. אני חתכתי חתיכות קטנות במקום בייגלים ואחרי הבישול והאפיה, גילגלתי אותם…

מקרון לימונענע

אני לא פוחדת לנסות דברים במטבח. אין לי שום בעיה לאלתר, לשנות או להחליף משהו במתכונים. תמיד היה לי מספיק בטחון ביכולות הקולינריות שלי ואף פעם לא פקפקתי ביכולת שלי להצליח במה שאנסה. אבל אז בא המקרון והוכיח לי אחרת. בפעם הראשונה שניסיתי להכין ניגשתי לזה בנונשלנטיות השמורה לאנשים חסרי יראת כבוד. היה פלופ גדול…