את הפוסט הזה הייתי צריכה לפרסם ב-30 בדצמבר. חומר הגלם ב"כחומר ביד הבלוגר" היה ליקר ואני הכנתי ליקר תותים. אבל 30 בדצמבר היה זמן לחוץ בשבילי. יש ענייני סוף שנה לטפל בהם. יש ענייני שנה חדשה שצריך להתעסק איתם וחוץ מזה, אני משפצת. אבל יצא ליקר תותים נהדר. נגמר מהר ועשיתי שוב. כל כך פשוט…
כשאני מארחת, או כשאני מביאה כיבוד אני אוהבת לרצות. כיון שאין ניקוד, אני אחדד את הנקודה. אני אוהבת שכולם מרוצים. כיוון שאני מאוד אוהבת שוקולד, תמיד היה לי ברור שכולם אוהבים שוקולד. עם השנים, הסתבר לי שיש כמה מוזרים. סליחה, זה בלי שום כוונה לפגוע, אבל בכל זאת, מישהו שלא אוהב שוקולד? אבל עדיין,…
מאז שפתחתי את הבלוג, לקחתי על עצמי להכין את העוגה לארוחת יום שישי אצל ההורים. גם לפני כן, נהגתי להכין את עוגות יום ההולדת של בני המשפחה וכמובן את העוגות לחגים אבל זה היה בתיאום עם אמא שלי. עכשיו, זה מובן מאליו שאני צריכה להכין עוגה. אני לא מתלוננת חלילה, אבל לפעמים יש לי שבוע עמוס ואני…
יש תקופות כאלה שהכל יותר חשוב חוץ מהבלוג. עבודה, ביקורת תקופתית בבית החולים, תחביבים חדשים ולאו דוקא בסדר החשיבות כפי שנכתב. אבל יש את מנטקה, ואת פרוייקט כחומר ביד הבלוגר, שנדמה לי שמאז שהתחלתי להשתתף בו, לא החמצתי אף חודש. החודש הוחלט שתותים הם כוכב העונה ויש כמה אנשים מאלה שמשתתפים בפרוייקט שחיכו לזה ממש…
היה לי משפט פתיחה שקשור ל- Π (ככה נראית האות פיי במקלדת הוירטואלית של WP) ואז התקשר אלי מישהו ועשה לי ריסט למוח. אין לי מושג מה רציתי לכתוב. והרי אי אפשר פשוט להניח פה מתכון. אז אני יושבת מול המסך, אצבעותיי על המקלדת ואני מקשקשת. מידי פעם עוברת לפייסבוק, כותבת הודעה. בודקת מיילים, מתעלמת מהם,…
לפני חנוכה קניתי שתי תבניות של וילטון, אחת של דונאטס והשניה של מיני דונאטס. יצא שבחנוכה לא השתמשתי בתבניות. הכנתי סופגניות רגילות וסופגניות תפוחי עץ והתבניות שחיכו עמדו לעבור לאפסון עד חנוכה הבא. אבל כשהחזקתי את התבנית ביד חשבתי שאם אמלא את שקעי המיני-דונאטס עד למעלה, אקבל מעין מיני-קאפקייקס-סברינות (ומעתה והלאה יקראו מקס).…
בּוּבּעלֶ'ה 