מרמלדה פטל ויין פורט

20160229_083638

לפעמים כשמתפרסם חומר הגלם בפרוייקט "כחומר ביד הבלוגר", אני יודעת בדיוק מה אכין. לפעמים אני אובדת עיצות אבל מצליחה להכין משהו, אבל הרבה פעמים, למרות שאני בטוחה בעצמי, יודעת בדיוק ואפילו מאורגנת יוצא לי משהו אחר…

כשהכנתי את המרמלדה, זה היה בכלל בקטע של לבדוק איך זה יוצא ואם זה מתאים למשלוחי מנות. בזמן שהמרמלדה הצטננה על השיש חשבתי לעצמי שזה סוג של ריבה. פרי, סוכר, פקטין, בישול…

אז קיבלתי אישור מההנהלה והמתכון משתתף בפרוייקט.

נעזרתי במתכון של עוגיונט כדי לקבוע את הכמויות, כי אצלה הכמויות היו שפויות. מזל שלא התפתיתי להכין מרמלדה מקילו מחית פרי. גם מהכמות הקטנה שאני הכנתי יוצא המון.

יש מתכונים שחשוב להכין מראש את כל המצרכים מדודים ומוכנים. מרמלדה זה מתכון כזה. צריך גם מדחום.

בכל אופן, יצא ממש טעים ובהחלט יהיה חלק  ממשלוחי המנות שאכין השנה. מתכננת גם מרמלדה אשכוליות אדומות…

חוץ מהמרמלדה הממש שווה שלי, יש עוד מתכונים שכדאי לכם לבדוק.

20160229_083622

מרמלדה פטל ויין פורט

חבילה של פטל קפוא (כ-300 גרם)
1/4 כוס מים
6 גרם פקטין
35 גרם סוכר
300 גרם סוכר
60 גרם גלוקוז
כ-  1/3 כוס יין אדום מסוג פורט
חצי כפית מיץ לימון

סוכר דק לציפוי

 

אופן ההכנה:

מבשלים את הפטל הקפוא עם המים עד שהוא מתרכך. מעבירים דרך מסננת לקבלת מחית חלקה. מודדים את הכמות, ומשלימים ביין אדום לקבלת 325 גרם מחית ויין. אני קיבלתי 250 גרם מחית פרי ולכן השלמתי ב-75 גרם יין.

מכינים את התבניות ואת כל המצרכים מדודים ושקולים. מערבבים את הפקטין עם הכמות הקטנה של הסוכר. מכינים את הסוכר והגלוקוז ומתחילים. מבשלים את מחית הפרי עם היין ומגיעים לחום של 40 מעלות. מוסיפים את הפקטין עם הסוכר וטורפים היטב. מוסיפים את שאר הסוכר, הגלוקוז והלימון וממשיכים לבשל תוך טריפה עד שהתערובת מגיעה ל-105 מעלות.

אם משתמשים בפורמה או בתבנית מרובעת, הגודל אמור להיות 20X20. אם משתמשים בתבניות סיליקון שקעים, צריך בין 3 ל-4 תבניות וצריך לעבוד מהר כי התערובת מסמיכה מהר והופכת צמיגית. מוזגים את המרמלדה לתבניות ומצננים.

מייבשים את המרמלדה בטמפרטורת החדר. אני השארתי את התערובת בתנור הסגור כל הלילה, כי לא רציתי להשאיר אותה חשופה לכל מיני מזיקים. אחרי מספר שעות המרמלדה משתחררת בקלות מתבניות הסיליקון.

משאירים עוד כמה שעות לייבוש ואז מגלגלים בסוכר דק.

זה טעים כבר ביום השני, אבל אם משאירים לייבוש עוד יומיים שלושה, החלק החיצוני מתייבש ומתקשה (יחסית לפנים) וזה עוד יותר טעים לדעתי.

שומרים בקופסה אטומה אבל שקופה.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s